בשיעור אנגלית של 30 דקות, גננת צריכה לצלם 104 תמונות

הסיפור ששיתפה גב' וו טי תו האנג, מייסדת ומפתחת תוכנית M-English ללימוד אנגלית באמצעות סיפור סיפורים ומוזיקה יצירתית, בסדנה "בניית בתי ספר המשתמשים באנגלית כשפה שנייה: תרגול ופתרונות" שהתקיימה היום, 6 בדצמבר, בהו צ'י מין סיטי, גרם לבעלי בתי ספר, מורים ואורחים להנהן בהסכמה משום שהיה כה נכון. הוא משקף סיפור שקורה כבר זמן רב, בבתי ספר וגני ילדים רבים.

'Giờ tiếng Anh 30 phút, giáo viên mầm non phải chụp 104 bức hình' - Ảnh 1. — מאסטר וו טי טהו האנג שיתף בסדנה ב-6 בדצמבר.

הורים צריכים לראות תמונות רבות של ילדיהם בשיעורי אנגלית כדי להרגיש בטוחים. זה נהוג אצל מורים לתת לילדים לשבת בשורה למטה, ושאר הילדים צועדים קדימה אחד אחד, כשהמורה מחזיקה כרטיסיות למידה עם צבעים מודפסים מראש, פירות, בעלי חיים, הילדים קוראים את המילים באנגלית והמורה מקליטה את הסרטון ושולחת אותו להורים. אבל השאלה היא, האם דרך זו של עשיית דברים יעילה ביצירת סביבה אנגלית בגן? או שאנחנו רק מנסים לרצות את ההורים, משתמשים בהורים כמרכז ההרשמה ולא מתמקדים בילדים - המטרה האמיתית של החינוך כיום?

שני סיפורים מעוררי מחשבה על דיבור באנגלית

המאסטר וו טי טו האנג סיפר סיפור, פעם אחת ביקשה ממנה זרה, מבין אנשים אסייתים רבים, לבדוק אם אדם הוא וייטנאמי או לא, הוא רק צריך לשאול את השאלה "מה שלומך?". אם התשובה היא "אני בסדר, תודה, ואתה?", אז כמעט 100% האדם הזה הוא וייטנאמי.

או שהורים רבים חושבים שילדי גן חובה לומדים אנגלית גם על ידי שינון אוצר מילים, ידיעת כתיבה, קריאה, למשל, כשהם חוזרים הביתה הם שואלים את ילדם "מה זה תפוח באנגלית?", אבל הם לא רואים שהילד יודע לקרוא "תפוח", אז הם הולכים לבית הספר ומתלוננים לגננת "הילד שלי לומד אנגלית אבל לא יודע כלום".

"אנשים וייטנאמים רבים משתמשים באנגלית לא כשפה אלא כמקצוע לימוד. וזו גם הלך הרוח של הורים רבים, אנגלית אינה כשפה בחיים אלא כמקצוע לימוד, ולכן הורים מודאגים בעיקר מציוני ילדיהם. לכן, אנו רואים לעתים קרובות את השאלה המוכרת של הורים רבים כשהם פונים לברר על בתי ספר לילדיהם היא 'כמה שיעורי אנגלית ילדיכם לומדים בשבוע?'", אמר מאסטר האנג.

'Giờ tiếng Anh 30 phút, giáo viên mầm non phải chụp 104 bức hình' - Ảnh 2. — ד"ר לחינוך נגוין טי טו הויאן, ראש הוועדה המארגנת, מציג את הדוברים המשתתפים בכנס.

הוראת אנגלית לילדים בגיל הרך דורשת מיומנויות בפדגוגיה של גן חובה.

המאסטר וו טי טהו האנג הצביע גם על המציאות הנוכחית לפיה מורי אנגלית רבים בגני ילדים אינם בעלי ידע ומיומנויות בפדגוגיה של גן חובה, ולכן הם אינם מבינים את המאפיינים הפסיכולוגיים של ילדי גן חובה, אינם מבינים כיצד ילדים סופגים ידע מסביבתם היומיומית. ילדי גן חובה לומדים דרך רגשות, דרך ליבם, מאנשים שהם סומכים עליהם ואוהבים, ולא כמו תלמידי תיכון. לכן, ישנם מורי אנגלית שטובים בהגיית אנגלית, אך מבולבלים מאוד כשהם נכנסים לכיתה של ילדים בני שנה שאפילו לא יודעים לדבר, אלא פשוט זוחלים ברחבי הכיתה.

מאסטר האנג הדגיש שיהיה נהדר אם נוכל לחנך ילדים דו-לשוניים כבר מגן חובה. צוהר הזהב להתפתחות שפה, הסיבה שעלינו להתחיל בדו-לשוניות כבר מגן חובה היא משום שישנם יתרונות רבים בפיתוח יכולות קוגניטיביות ולשוניות.

לדברי מאסטר האנג, העיקרון ביישום בניית גני ילדים שבהם ילדים משתמשים באנגלית כשפה שנייה הוא לבחור שיטות המתאימות להקשר, להימנע מעומס שפה ולהבטיח מתן עדיפות לפיתוח שפת האם. במקביל, תפקידם של ההורים הוא ליצור סביבה תומכת בבית, לתאם עם בית הספר לחיזוק השפה הטבעית, ולא להתייחס לאנגלית לילדי גן כמקצוע.

על פי מאסטר האנג, מודלי הגישה לילדים בגיל הרך המשתמשים באנגלית כשפה שנייה הם טבילה מלאה, טבילה חלקית, מודל מורה דו-לשוני - עוזר הוראה לאנגלית, מודל CLIL פשוט (CLIL - קיצור של "Content and Language Integrated Learning", שמשמעותו למידה משולבת של תוכן ושפה).

גב' האנג הדגישה גם שחזרה היא הבסיס ללימוד שפה. עם זאת, כדי שילדי גן ישמרו על מוטיבציה ויקלטו לעומק, על המורים ליישם חזרה מבלי להשתעמם. לדוגמה, לימוד על צבעים אינו אומר להראות לילדים כרטיסיות ולקרוא אותן שוב ושוב. מורים יכולים ללמד ילדים לשיר, לספר סיפורים יצירתיים ולעזור להם לפתח שפה טבעית.

"שימו לב לחיבור רגשותיהם של ילדים ושימו לב לעיקרון שילדים צריכים להרגיש בטוחים קודם כל, לחוות רגשות חיוביים קודם כל, וללמוד שפה אחר כך. ילדים לומדים שפה בצורה הטובה ביותר מאנשים שהם מרגישים קשורים אליהם. היזהרו לא לתקן טעויות מיד, עודדו ילדים להתאמץ במקום לדרוש שלמות. זכרו, רגשות וחוויות הן השפות הבנות-קיימא ביותר", אמרה גב' האנג. זו גם הסיבה שגב' האנג סיפרה את סיפורה של מורה שנאלצה לצלם יותר מ-100 תמונות ב-30 דקות של ילדים הלומדים אנגלית כדי לשלוח להורים. אז האם ניתן להבטיח את הגורמים הרגשיים והחווייתיים של המורה והילדים?

הפכו לאזרח עולמי אך אל תשכחו את הזהות הוייטנאמית

הסדנה "בניית בתי ספר באמצעות אנגלית כשפה שנייה: תרגול ופתרונות" אורגנה על ידי ד"ר נגוין טי טו הויאן, דוקטור לחינוך.

'Giờ tiếng Anh 30 phút, giáo viên mầm non phải chụp 104 bức hình' - Ảnh 3. — ד"ר נגוין קוואנג מין הציג בכנס

מלבד ד"ר נגוין טי תו הויאן ומאסטר וו טי תו האנג, השתתפו בסדנה גם ד"ר נגוין קוואנג מין; ד"ר נגוין טאנה בין, ראש המחלקה לאנגלית וסגן ראש מועצת המנהלים של הפרויקט הלאומי לשפות זרות, אוניברסיטת הו צ'י מין סיטי לחינוך; ד"ר נגוין דונג האי.

המסר לאורך כל הכנס היה "דו-לשוניות אינה רק יכולת שפה אלא גם יכולת השתלבות, הפותחת הזדמנויות לאזרחות עולמית עבור סטודנטים וייטנאמים".

לדברי הדוברים, הגורם המכריע להצלחת בתי ספר המשתמשים באנגלית כשפה שנייה הוא תפקיד המדיניות, יכולת המורים, תוכנית הלימודים ומשאבי הלמידה. והמגמה העולמית עוברת מ"למידת שפה" דו-לשונית ל"למידה באמצעות שפה" דו-לשונית (CLIL). בנוגע לחזון לעשר השנים הבאות, הדוברים הציעו את כיוון פיתוח החינוך הדו-לשוני בהקשר של אינטגרציה - כיצד לסייע לתלמידים להפוך לאזרחים גלובליים תוך שמירה על הזהות הוייטנאמית.

מקור: https://thanhnien.vn/gio-tieng-anh-30-phut-giao-vien-mam-non-phai-chup-104-buc-hinh-185251206125131022.htm