הפיכת אנגלית לשפה שנייה בבתי הספר: גורמים להצלחה.

לדברי מומחים, כדי להפוך את האנגלית לשפה השנייה בבתי הספר, כפי שוייטנאם שואפת להשיג בעתיד הקרוב, נדרשת מפת דרכים ספציפית עם יישום מתואם מצד גורמים רבים, שבה יש להדגיש את מרכיבי השוויון והזהות הלאומית.

ניסיון מדרום מזרח אסיה

ההוראה המוגברת של מקצועות באנגלית, או אפילו המטרה להתייחס לאנגלית כשפה שנייה כפי שווייטנאם הציבה לעצמה, היא נושא בעל עניין גובר בדרום מזרח אסיה. נקודה בולטת אחת היא שכל מדינות ASEAN חוקקו מסגרות משפטיות משלהן להוראת אנגלית ברמה העל-יסודית, כך עולה ממחקר שפורסם בינואר בכתב העת האינדונזי לבלשנות יישומית על ידי פרופסור אמי אמיליה (אינדונזיה) ועמיתיו.

עם זאת, מחקרים מראים כי מעמדה של האנגלית משתנה בין מדינות. בסינגפור, ברוניי, הפיליפינים ומלזיה, אנגלית היא השפה השנייה, עם שיעורים ורמות שימוש משתנים. אינדונזיה ותאילנד, אמנם מעריכות אנגלית, אך רואות בה רק מקצוע חובה, ולא כשפה להוראת מקצועות אחרים. בינתיים, בקמבודיה ובלאוס, אנגלית היא מקצוע בחירה.

סיכום מס' 91 והחלטה מס' 71 של הפוליטביורו מדגישות את הפתרון של מגזר החינוך וההכשרה לחיזוק ההוראה והלמידה של שפות זרות, תוך הפיכת האנגלית בהדרגה לשפה השנייה בבתי הספר.

צילום: דאו נגוק ת'אץ'

המחקר מדגיש גם כי הצלחתה של סינגפור להפוך את האנגלית לשפה שנייה נובעת ממדיניותה הדו-לשונית, המיושמת מאז שנות ה-60, כאשר כל המקצועות נלמדים כיום באנגלית. המדינה גם הקימה את קרן לי קואן יו כדי לטפח אהבה ללמידה דו-לשונית בקרב ילדים צעירים. הפיליפינים, לעומת זאת, מלמדים מקצועות ליבה כמו מתמטיקה ומדעים באנגלית.

ד"ר ת'אנה קרואוונג, מרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת קסטסרט (תאילנד), ציין כי בתאילנד, בתי ספר תיכוניים ציבוריים בדרך כלל מלמדים אנגלית במשך 3-4 שעות בשבוע, בעוד שאוניברסיטאות ציבוריות כמו שלו דורשות מהסטודנטים לקחת 2-3 מודולים של אנגלית כללית, ולאחר מכן הם יכולים להמשיך לקורסי אנגלית ייעודיים, בהתאם לסגל. יתר על כן, אוניברסיטאות ציבוריות גדולות רבות יישמו תוכניות הנלמדות כולן באנגלית.

מסגרת מדיניות ותקנות לקידום השימוש באנגלית

כדי להפוך את האנגלית לשפת ההוראה בהצלחה, לדברי ד"ר קרואוונג, יש צורך במסגרת מדיניות ורגולציה המקדמת את השימוש באנגלית, החל מהמורים עצמם. זהו אתגר מרכזי בתאילנד. "אני מאמין שאם תהיה הצהרה ברורה שנושא זה חייב להילמד באנגלית, המורים יהיו מונעים לשפר את כישוריהם כדי לעמוד בדרישות", הצהיר ד"ר ת'אנה קרואוונג.

אחד הפתרונות להצטרפות וייטנאם ל-20 המדינות המובילות בחינוך הוא...

החל ממסקנה מס' 91 (אוגוסט 2024) על יישום רפורמות יסודיות ומקיפות בחינוך ובהכשרה ועד להחלטה 71 (אוגוסט 2025) על פריצות דרך בפיתוח חינוך והכשרה, הפוליטביורו הזכיר בעקביות את גורם השפה הזרה. בהחלטה 71, החזון לשנת 2045 הוא שווייטנאם תהיה בין 20 המדינות המובילות מבחינת מערכות חינוך לאומיות, עם לפחות 5 אוניברסיטאות בין 100 המובילות בעולם... אחת המשימות והפתרונות המוצהרים בבירור בהחלטה 71 להשגת מטרה זו היא "לחזק את ההוראה והלמידה של שפות זרות, תוך הפיכת האנגלית בהדרגה לשפה השנייה בבתי הספר".

נושא נוסף הוא שווייטנאם צריכה להמשיך לפתח ולקדם מבחני אנגלית מקומיים התואמים את המסגרת האירופית המשותפת לשפות (CEFR), כמו MUET של מלזיה, המשמשת את כל האוניברסיטאות במדינה, לדברי ד"ר עבדאללה בן מוחד נאווי, מרצה בכיר באוניברסיטת הטכנולוגיה של מלזיה. MUET אף מוכר על ידי אוניברסיטאות רבות ברחבי העולם כחלופה ל-IELTS, ומספר זה ממשיך לגדול.

"על פי התקנות הנוכחיות, מורי בתי ספר תיכוניים במלזיה חייבים לעמוד ברמת C1 לפי CEFR, ואנו נוקטים בכל האמצעים כדי להשיג זאת תחילה, כולל שיקולים כלכליים. מכיוון שמורים יכולים לגשת למבחן MUET במחיר סביר, מבלי להשתתף בבחינות יקרות כמו IELTS. זו הסיבה שלווייטנאם צריך להיות כלי הערכה משלה כדי להימנע מתלות במדינות זרות", אמר.

תכנן מסלול ברור

כדי להפוך אנגלית לשפה שנייה בבתי הספר, אמר פרופסור חבר ד"ר נגוין טי מאי הואה, העובד בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת ניו סאות' ויילס (אוסטרליה), כי וייטנאם צריכה לתכנן מפת דרכים ברורה באמצעות מסגרת ספציפית, תוך חיבורה עם בעלי עניין מרכזיים כגון לומדים, מורים, קובעי מדיניות, מנהיגים בחינוך וכו', על מנת להנחות כראוי את תהליך היישום.

תלמידים בהו צ'י מין סיטי לומדים אנגלית עם מורים דוברי אנגלית ילידית. העיר מתכננת להפוך בהדרגה אנגלית לשפה השנייה בבתי הספר לפני 2030.

צילום: דאו נגוק ת'אץ'

קיום מסגרת ספציפית גם עוזר לנו לדעת היכן להתערב ביעילות, במקום לראות סוגיות במערכת האקולוגית החינוכית כחלקים מנותקים ולטפל בהן בנפרד, כמו שליחת מורים להכשרה בשפה האנגלית אם הם חלשים באנגלית. "זה פותר רק חלק מהבעיה", שיתפה גב' הואה, והוסיפה כי במהלך תהליך בניית המסגרת, יש צורך גם להתייחס ליסודות מדעיים ותיאוריות מרחבי העולם, בהקשר של וייטנאם.

יתר על כן, יישום אנגלית כשפה שנייה בבתי הספר דורש התייחסות לשני גורמים. ראשית, ישנה סוגיית אי השוויון החברתי, שכן לא לכולם יש שליטה באנגלית, במיוחד לתלמידים מאזורים הרריים, מרוחקים ומוחלשים. "אם נציג את התוכנית הזו, איזה סוג של תמיכה נספק כדי לעזור לתלמידים אלה להבין את השיעורים ולהישאר בקצב של חבריהם?" שאלה גב' הואה.

הנקודה השנייה היא שימור הזהות הלאומית, משום ששפה קשורה קשר הדוק לתרבות, לדברי ד"ר הואה. לכן, קובעי מדיניות צריכים לשים לב גם לתפקידים של הוייטנאמית והאנגלית בסביבת בית הספר. למעשה, מחקר של פרופסור אמי אמיליה ועמיתיה מראה שלמרות שאנגלית נחשבת לשפה שנייה, הפיליפינים עדיין מלמדים בשפת האם שלהם בשלוש השנים הראשונות של בית הספר היסודי, ולאחר תקופה זו, משתמשים בשפת האם כדי ללמד מקצועות מסוימים.

בנוגע לגיוס משאבי אנוש חינוכיים, אוניברסיטת הו צ'י מין סיטי לחינוך כבר יישמה תוכניות הכשרה דו-לשוניות בחינוך מתמטי ובחינוך יסודי, ומתכננת להציע הכשרה דו-לשונית בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי הטבע. דבר זה מספק בסיס למורים ללמד באנגלית, לדברי ד"ר נגוין טי טו טראנג, מנהל המרכז למחקר ויישום של חינוך STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה) באוניברסיטה.

עם זאת, הקושי הנוכחי הוא שמורים רבים לא יוכלו ללמד מקצועות באנגלית, בין היתר משום שההכשרה הקודמת דרשה מהמורים ללמוד רק אנגלית כללית, ולא אנגלית ייעודית, ותוכנית החינוך לא דרשה בעבר מהמורים ללמד באנגלית. לכן, בדומה לדעתה של גב' הואה, גם גב' טראנג מאמינה כי חייבת להיות מפת דרכים שלב אחר שלב להכנסת אנגלית כשפה שנייה בבתי הספר.

"זה דורש תיאום מצד גורמים רבים, כולל מנהיגים בכל הרמות ומורים. אבל לדעתי, קודם כל, עלינו לגרום לבתי הספר ולמורים להבין את היתרונות של גישה של תלמידים למקצועות באנגלית, כך שהמורים ירגישו צורך לעשות זאת במקום להרגיש מאולצים. לאחר מכן, עלינו לבנות מנגנון לתיאום בין מורי אנגלית למורי מקצועות אחרים, ולקבוע כמה זמן יש להקצות להוראה באנגלית ובאיזו הדרגתית יש להגדיל אותו", אמרה.

בנוגע לגישות פדגוגיות בטיפול באנגלית כשפה שנייה, פרופסור חבר רונדה אוליבר, דיקנית בית הספר לחינוך באוניברסיטת קרטין (אוסטרליה), מציעה שתי שיטות: שימוש באנגלית כמדיום להוראה (EMI) והוראה משולבת תוכן-שפה (CLIL). ההבדל הוא ש-EMI מתמקד בהוראת תוכן, כאשר המורים משמשים כמעבירי ידע, בעוד ש-CLIL מעריך גם שפה וגם תוכן, כאשר מורים בדרך כלל מלמדים את שני ההיבטים.

"EMI נמצא בשימוש נפוץ ברמת האוניברסיטה וכעת הוא מוצג גם ברמות בתי הספר היסודיים והתיכוניים בווייטנאם, בעוד ש-CLIL מיושם בדרך כלל בחינוך הכללי", שיתפה גב' אוליבר.

אתגרים עיקריים

בסדנה הבינלאומית למחקר והוראת השפה האנגלית שאורגנה על ידי מרכז ההכשרה האזורי של ארגון שרי החינוך של דרום מזרח אסיה בווייטנאם (SEAMEO RETRAC) באמצע אוגוסט, אמר מר דיוויד פיי, מנהל המשרד האזורי לשפה האנגלית (RELO) בשגרירות ארה"ב בווייטנאם, כי בנוסף לחיבור אנגלית עם ידע אקדמי, על המורים לקשר אותה גם עם הכשרה במיומנויות רכות כגון עבודת צוות, משא ומתן ופתרון סכסוכים.

נושא נוסף שהעלה מר פיי הוא שלא רק וייטנאם, אלא גם מדינות וטריטוריות רבות, מבקשות להגביר את השימוש באנגלית בבתי ספר תיכוניים ואוניברסיטאות, כמו טורקיה, פינלנד וטייוואן. עם זאת, אתגר בולט הוא המחסור במורים הבטוחים בהוראת מקצועות כמו מתמטיקה ומדעי החברה באנגלית, יחד עם הסיכון לחוסר הבנה מצד הורים ומנהלי חינוך.

מקור: https://thanhnien.vn/dua-tieng-anh-thanh-ngon-ngu-thu-hai-trong-truong-hoc-nhung-yeu-to-de-thanh-cong-185250907213715805.htm