הכנסת אנגלית כשפה שנייה בבתי ספר: אלמנטים להצלחה

לדברי מומחים, כדי להפוך את האנגלית לשפה השנייה בבתי הספר כיעד שווייטנאם הציבה לעצמה לתקופה הקרובה, נדרשת מפת דרכים ספציפית עם תיאום בין גורמים רבים, שבה יש להתמקד בגורמי השוויון והזהות הלאומית.

חוויות ממזרח אסיה

הגברת הוראת המקצועות באנגלית או אפילו בחינת אנגלית כשפה שנייה כפי שווייטנאם הציבה לעצמה יעד, הם נושא שמעניין אותנו בדרום מזרח אסיה. אחת הנקודות הבולטות היא שכל מדינות ASEAN פרסמו מסגרת משפטית משלהן להוראת אנגלית ברמה העל-יסודית, כך עולה ממחקר שפורסם בינואר על ידי פרופסור אמי אמיליה (אינדונזיה) ועמיתיה בכתב העת האינדונזי לבלשנות יישומית.

עם זאת, על פי תוצאות מחקר, מעמדה של האנגלית משתנה בין מדינות. בסינגפור, ברוניי, הפיליפינים ומלזיה, אנגלית היא השפה השנייה עם שיעורים ורמות שימוש שונות. אינדונזיה ותאילנד, למרות שהן מעריכות אנגלית, רואות בה רק מקצוע חובה ולא כשפה ללימוד מקצועות אחרים. בינתיים, בקמבודיה ובלאוס, אנגלית היא מקצוע בחירה.

סיכום מס' 91 והחלטה מס' 71 של הפוליטביורו מדגישות את הפתרון עבור מגזר החינוך וההכשרה לחיזוק הוראת ולמידת שפות זרות, תוך הפיכת האנגלית בהדרגה לשפה השנייה בבתי הספר.

צילום: דאו נגוק ת'אץ'

המחקר הדגיש גם כי הצלחתה של סינגפור להפוך את האנגלית לשפה השנייה שלה נבעה מהעובדה שהמדינה הנהיגה מדיניות דו-לשונית בשנות ה-60 וכיום מלמדת את כל המקצועות באנגלית. המדינה גם הקימה את קרן לי קואן יו כדי לטפח אהבה לדו-לשוניות בקרב ילדים צעירים. הפיליפינים מלמדים מקצועות ליבה כמו מתמטיקה ומדעים באנגלית.

ד"ר ת'אנה קרואוונג, מרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת קסטסרט (תאילנד), אמר שבמדינה זו, בתי ספר תיכוניים ציבוריים מלמדים בדרך כלל אנגלית 3-4 שעות בשבוע, בעוד שאוניברסיטאות ציבוריות כמו יחידתו דורשות מהסטודנטים ללמוד 2-3 קורסים כלליים באנגלית ולאחר מכן יכולים להמשיך ללמוד אנגלית ייעודית, בהתאם לסגל. בנוסף, אוניברסיטאות ציבוריות גדולות רבות יישמו הכשרה עבור חלק מהמגמות כולה באנגלית.

מסגרת מדיניות ותקנות לקידום השימוש באנגלית

כדי להשתמש באנגלית בהצלחה כשפת הוראה, לדברי מר קרואוונג, יש צורך במדיניות ומסגרת רגולטורית לקידום השימוש באנגלית, החל מהמורים עצמם. זהו אתגר גדול בתאילנד. "אני מאמין שאם תהיה הצהרה ברורה שנושא זה חייב להילמד באנגלית, המורים יהיו מונעים להשתפר כדי לעמוד בדרישות", אמר ד"ר ת'אנה קרואוונג.

אחד הפתרונות עבור וייטנאם להיכנס ל-20 המדינות המובילות בחינוך

החל ממסקנה מס' 91 (אוגוסט 2024) על חדשנות יסודית ומקיפה בחינוך ובהכשרה ועד להחלטה 71 (אוגוסט 2025) על פיתוח פורץ דרך של חינוך והכשרה, הפוליטביורו הזכיר את גורם השפה הזרה. בהחלטה 71, מטרת החזון עד שנת 2045 היא שווייטנאם תהיה בין 20 המדינות המובילות מבחינת מערכת החינוך הלאומית, עם לפחות 5 אוניברסיטאות בין 100 המובילות בעולם... אחת המשימות והפתרונות המוצהרים בבירור בהחלטה 71 להשגת מטרה זו היא "לחזק את ההוראה והלמידה של שפות זרות, תוך הפיכת האנגלית בהדרגה לשפה השנייה בבתי הספר".

נושא נוסף הוא שווייטנאם צריכה להמשיך לפתח ולקדם מבחני אנגלית מקומיים התואמים את המסגרת האירופית המשותפת לשפות (CEFR), כמו MUET של מלזיה, הנמצא בשימוש בכל האוניברסיטאות במדינה, לדברי ד"ר עבדאללה בן מוחד נאווי, מרצה בכיר באוניברסיטת הטכנולוגיה של מלזיה. MUET אף מוכר על ידי אוניברסיטאות רבות ברחבי העולם כחלופה ל-IELTS, ומספר זה ממשיך לעלות.

"על פי התקנות הנוכחיות, מורים כלליים במלזיה חייבים לעמוד ברמת C1 לפי CEFR ואנו מיישמים את כל האמצעים כדי להשיג זאת, כולל גורמים כלכליים תחילה. מכיוון שמורים יכולים לגשת למבחן MUET במחיר סביר, מבלי להיבחן במבחנים יקרים כמו IELTS. זו הסיבה שלווייטנאם צריך להיות כלי הערכה משלה כדי להימנע מתלות במדינות זרות", אמר.

תכננו מפת דרכים ברורה

כדי להפוך את האנגלית לשפה השנייה בבתי הספר, אמר פרופסור חבר ד"ר נגוין טי מאי הואה, העובד בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת ניו סאות' ויילס (אוסטרליה), כי וייטנאם צריכה לתכנן מפת דרכים ברורה באמצעות מסגרת ספציפית, ובמקביל לחבר אותה עם בעלי עניין מרכזיים כגון לומדים, מורים, קובעי מדיניות, מנהיגים בחינוך..., שמהם ניתן יהיה לכוון את תהליך היישום.

תלמידים בהו צ'י מין סיטי לומדים אנגלית עם מורים זרים. העיר מתכננת להפוך בהדרגה אנגלית לשפה השנייה בבתי הספר עד שנת 2030.

צילום: דאו נגוק ת'אץ'

מסגרת ספציפית גם עוזרת לנו לדעת היכן להשפיע ביעילות, במקום רק לראות את הבעיות במערכת האקולוגית החינוכית כחלקים נפרדים ולטפל בהן בנפרד, בכיוון של "אם המורים גרועים באנגלית, אז לשלוח אותם לקחת שיעורי אנגלית נוספים". "זה פותר רק חלק מהבעיה", שיתפה גב' הואה והוסיפה כי בתהליך בניית המסגרת, יש צורך גם להתייחס לבסיסים מדעיים ותיאוריות בעולם בהקשר של וייטנאם.

בנוסף, יישום האנגלית כשפה שנייה בבתי הספר דורש התייחסות לשני גורמים. האחד הוא סיפורו של אי-השוויון החברתי, משום שלא לכולם יש יכולת באנגלית, במיוחד לתלמידים מאזורים הרריים, מרוחקים ומבודדים. "אם נציג את התוכנית הזו, איזו תמיכה נספק כדי שיוכלו להבין את השיעורים ולהישאר בקצב של חבריהם?", שאלה גב' הואה.

הסיפור השני עוסק בשימור הזהות הלאומית, משום ששפה קשורה קשר הדוק לתרבות, לדברי ד"ר הואה. לכן, קובעי מדיניות צריכים לשים לב גם לתפקידן של הוייטנאמית והאנגלית בסביבת בית הספר. למעשה, מחקר של פרופסור אמי אמיליה ועמיתיה מראה שלמרות שהם רואים באנגלית שפה שנייה, הפיליפינים עדיין מלמדים בשפת האם שלהם בשלוש השנים הראשונות של בית הספר היסודי ולאחר מכן, חלק מהמקצועות נלמדים בשפת האם שלהם.

בנוגע לעבודה של השלמת משאבי אנוש חינוכיים, אוניברסיטת הו צ'י מין סיטי לחינוך יישמה תוכניות הכשרה דו-לשוניות בפדגוגיה של מתמטיקה, פדגוגיה של בתי ספר יסודיים ופיתחה תוכנית להכשרה דו-לשונית בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומדעי הטבע. זהו הבסיס למורים ללמד באנגלית, לדברי ד"ר נגוין טי טו טראנג, מנהל המרכז למחקר ויישום של חינוך STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה) של אוניברסיטה זו.

עם זאת, הקושי הנוכחי הוא שמורים רבים לא יוכלו ללמד מקצועות באנגלית, בין היתר משום שתהליך ההכשרה הקודם דרש מהמורים ללמוד רק אנגלית כללית, ולא אנגלית ייעודית, ותוכנית החינוך הקודמת לא דרשה מהמורים ללמד באנגלית. לכן, בדומה לדעתה של גב' הואה, גם גב' טראנג מאמינה כי חייבת להיות מפת דרכים שלב אחר שלב להכנסת אנגלית כשפה שנייה בבתי הספר.

"זה דורש תיאום של גורמים רבים, כולל מנהיגים בכל הרמות ומורים. אבל לדעתי, קודם כל, אנחנו צריכים לגרום לבתי הספר ולמורים להבין בבירור את היתרונות של גישה של תלמידים למקצועות באנגלית, לגרום למורים להרגיש צורך לעשות זאת במקום להרגיש מאולצים. לאחר מכן, אנחנו צריכים לבנות מנגנון תיאום בין מורי אנגלית למורי מקצועות אחרים, ולקבוע כמה זמן להתחיל ללמד באנגלית וכיצד להגדיל את זה בהדרגה", אמרה.

בנוגע לגישה הפדגוגית בבחינת אנגלית כשפה שנייה, פרופסור חבר ד"ר רונדה אוליבר, ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת קרטין (אוסטרליה), הציעה שתי גישות: שימוש באנגלית כאמצעי הוראה (EMI) והוראת תוכן ושפה משולבים (CLIL). ההבדל הוא ש-EMI מתמקדת בהוראת תוכן והמורים ממלאים את תפקיד הקניית ידע, בעוד ש-CLIL מדגישה גם שפה וגם תוכן, ומורים מלמדים לעתים קרובות את שני ההיבטים.

"EMI פופולרי ברמת האוניברסיטה וכיום מיושם גם בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בווייטנאם, בעוד ש-CLIL מיושם לעתים קרובות בחינוך הכללי", שיתפה גב' אוליבר.

אתגרים עיקריים

בכנס הבינלאומי למחקר והוראה באנגלית שאורגן על ידי מרכז ההכשרה האזורי של ארגון שרי החינוך של דרום מזרח אסיה בווייטנאם (SEAMEO RETRAC) באמצע אוגוסט, אמר מר דיוויד פיי, מנהל המשרד האזורי לשפה האנגלית (RELO) של שגרירות ארה"ב בווייטנאם, כי בנוסף לקישור אנגלית לידע אקדמי, על מורים לקשר אותה גם עם הכשרה במיומנויות רכות כגון עבודת צוות, משא ומתן, פתרון סכסוכים...

סוגיה נוספת שהעלה מר פיי היא שלא רק וייטנאם, אלא גם מדינות וטריטוריות רבות רוצות להגדיל את שיעור השימוש באנגלית בבתי ספר תיכוניים ואוניברסיטאות כמו טורקיה, פינלנד וטייוואן... עם זאת, האתגר הבולט הוא היעדר מורים בטוחים בהוראת מקצועות כמו מתמטיקה, מדעי החברה... באנגלית, יחד עם הסיכון לחוסר הבנה מצד הורים ומנהלי חינוך.

מקור: https://thanhnien.vn/dua-tieng-anh-thanh-ngon-ngu-thu-hai-trong-truong-hoc-nhung-yeu-to-de-thanh-cong-185250907213715805.htm